תלמוד ירושלמי קידושין
רַב הוּנָא אָמַר. בִּימֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּיקְשׁוּ לְקָֽרְבָן. רִבִּי אַבָּהוּ מַפִּיךְ לִישְׁנָא. בִּימֵי רִבִּי לָֽעְזָר. אָֽמְרוּ. מִי מְטַהֵר חֶלְקוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. הָדָא אָֽמְרָה יְהוֹשֻׁעַ רִיחֲקָן. אֲפִילוּ תֵימָא. יְהוֹשֻׁעַ רִיחֲקָן. כְּלוּם רִיחֲקָן אֶלָּא פְסוּלֵי מִשְׁפָּחָה. אִין תֵּימַר. מִשּׁוּם פְּסוּלֵי עֲבֵירוֹת. מֵעַתָּה הַבָּא עַל הַנְּתִינָה לֹא יְהֵא לָהּ קְנָס. וְהָתַנִּינָן. הַבָּא עַל הַנְּתִינָה יֵשׁ לָהּ קְנָס. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵירְרָן כְּנָחָשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם. וְכָתוּב וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי. וְכִי חִיוִּי הָיוּ. אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה חִיוִּי. אָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְרַמֶּה בָהֶן וְהֵן אוֹכְלִין וְנֶעֱנָשִׁין וַאֲנִי יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ לְעַצְמִי. כָּךְ עָשׂוּ אֵילּוּ. אָֽמְרוּ. יוֹדְעִין אֲנַחְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִיזִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ י֙י אֱלֹהֶיךָ. וְכָתוּב לֹא תַכְרוֹת לָהֶם בְּרִית. הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין וּמְרַמִּין בָּהֶן וְהֵם כּוֹרְתִין עִמָּנוּ בְּרִית. מַה נַפְשֵׁךְ. יְהָֽרְגוּ אוֹתָנוּ עָֽבְרוּ עַל הַשְּׁבוּעָה. יְקַייְמוּ אוֹתָנוּ עָֽבְרוּ עַל הַגְּזֵירָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֵן נֶעֱנָשִׁין וְאָנוּ יוֹרְשִׁין הָאָרֶץ.